<h1>ספר האסופות סימן י"ח</h1>
<h2>דף מח.</h2>
כל ריאה שהיא נסרכת בשתי האומות הגדולות שהן אחת מימין ואחת משמאל, בהדבק אחת מהנה מחיתוך האונות והלאה לעומת השדרה, בכל מקום שהיא נסרכת בין בצלעות בין בבשר שבין הצלעות, בין בשדרה בין בנדל הדומה למעי הנמשך בנתיים ודבוק בשדרה בין בשומן הלב, בין בטרפסא דכבדא טריפה, ואין לה כושר בנפיחה, אבל מחתוך האונות והלאה לעומת החזה, אם נסרכת אחת מן האונות בצלעות, או בבשר שבין הצלעות, מפרק הסירכא ביד או בסכין ומנפח אותה, אם תצא הרוח טריפה, ואם לאו כשרה שכן מפורש בש"ח אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה, ודוקא שנסרכה הריאה במקום רביתה ויש קורין מקום רביעתא מלשון רבוצה תרגומו רביעה, והיינו מקום חתיכא ולבר ואיזהו, ראה הגג של ריאה, ותמדוד שלש אצבעות בשיפולי הגג, ומשם והלאה חתוך האונות, ואם נסרכת בצלע או בבשר שבין הצלעות כשרה ומצד הגג תמדוד ב' אצבעות, ומשם והלאה נקראת אומות, ולכל אשר יפנה ירשיע והקשו רבנן, ומאחר שכל הריאה כלה ברייה אחת היא, מאי שנא באומות דאין לה כושר אפי' בנפיחה, ובאוני יש לה כשרות, ותירץ רב יוסף התם מקום רביעתא מקום צר הוא, ודחוקות הצלעות ודבוקות לריאה ומגינות עליה אם נסרכה, ואפילו אם נקבה האונא צלעות סותמין אותה ואין האויר שולט בה והדרא ברייה, אבל במקום האומות והוא רחב והאויר שולט שם, ולא הדרא ברייה וטריפה. וקיימא לן כרב נחמן דאמר ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה, ואפילו לא סביך בבשרא, ואע"פ שאמר רבינא והוא דסביך בבשרא, כלומר שתהא הצלע מסבכת את הנקב בבשר הסמוך לו וסביך מלשון [בראשית כ"ב] נאחז בסבך בקרניו אין הלכה כרבינא, ואין אנו צריכין לסביכת בשר ועוד שאל רבה בר בר חנה משמואל העלתה צמחין על האומה וסליק עלה סירכא מהו, א"ל חוששין שמא ניקבה שיש לומר לא נסרכה הריאה אלא אם כן ניקבה וכיצד בודקין אותה, א"ל רבא ר' אבין בר שבא אסברה לי להלכה זו. ואמר נביא סכין שפיו דק, ונפרק הריאה מן הדופן ונראה אם יש מכה בדופן תלינן הא סירכא בדופן וכשרה, ולא נאמר הואיל ויש מכה בדופן גם הריאה נקובה וטריפה אלא כשרה, לפי שלא מנה בפר' ואלו טריפות נקובת הדופן, אלא נקובת הריאה אבל אם אין מכה בדופן אז אותה סירכא מחמת הריאה וטריפה, שיש לומר לא נסרכא אלא אם כן ניקבה ואמר לן ר' קלונימוס ב"ר שבתי מן רומי זצ"ל דליתא הילכתא לא כקדמיתא דרב נחמן דאמר שלא במקום רביעתא בריאה הסמוכה לדופן על ידי סירכא, אין חוששין לה ולא כרב נחמיה דבדיק לה בפשורי אלא במקום רביעתא הלכה כר' אבין ב"ר שבא דבדקינן לה, אי איכא ריעותא בדופן תלינן בדופן, וגם במקום רביעתא הלכה כרב נחמן, דאמר מייתי סכינא דחליש פומיה ומפרקינן לה מן הדופן ונפחינן לה, אי מפקא זיקא טריפה, ואי לאו כשרה גם אם ניקב טרפסא דכבדא טריפה שאין הריאה סותמתה, ואפילו לא נקבו היום, עתידין לנקב, דקיימא לן קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינה קרום, ולמחר יחזור וינקב, ודוקא שלא במקום רביתה. פעם אחת בדק רבי' מנחם בהמה אחת, והיה חוט מושך מן האונא עד טרפשא דכבדא וטרפא. [ריאה הסרוכה למטה לעומת חצר הכבד, אם נסרכת בגבה ב' צלעות, או בבשר שבין הצלעות הר"ז טריפה אפי' אינו אלא כמין רירא, לפי שטרפסא אינה סותמת, וקרינן ביה ריאה שניה].
